מכון דמו"ת: תכנית למידה שנתית  - תשפ"ב: תכני הסמינר

סמסטר א'

 

יורי סלע

בחלק זה של הסמינר נתמקד במאמרה האחרון של מלאני קליין "על תחושת הבדידות".

ב 1963 התפרסם המאמר האחרון שכתבה מלאני קליין בחייה. אף שהיא מנסה להישען במאמר זה על התיאוריות המוכרות והלא תמיד פופולאריות שלה, מחלחל לתוך מאמרה זה ממד רגשי אחר: בתוכו נשמעת גם חרדתה של אשה זקנה מפני עולם רגשות פשוט, גולמי: מתוך הבניות סכיזואידיות כאלו ואחרות ניתן לפגוש, לרגעים, בעולם רגשי מתווך פחות, ישיר, עולם המוכר לנו היום תחת קטגורית כגון ניתוק, חרדה חברתית, ניכור וחווית חוסר שייכות.

נתבונן במאמר זה מתוך הבנה, שפותחה על ידי תלמידיה וממשיכיה של קליין, אודות חרדות בחיי היום יום, אודות שאלות קיומיות של שייכות מצד אחד, של חיבורי גוף ונפש ומשכנה של הנפשיות בגוף מצד שני. ננסה לגעת, מתוך כך, בשאלה של פסיכותרפיה ממוקדת תחושות ורגשות מחד, ותחושה של משמעות על/ אל-אישית, מנגד. 

 

נעמי אורבך - שבילי

בשני חלקי הסמינר ארצה להתבונן בפתולוגיות השונות מתוך התמקדות בתנועה הפנימית, וכמופעים שונים של צ'י. בממד האישי ישנה כמובן, חשיבות מכרעת להקשרים הביוגרפיים של חרדה או דיכאון, אך לאלה ישנן גם איכויות ו'תצורות נוף' , העומדות בפני עצמן ומציעות נקודת מבט ומשמעות נוספת.

במהלך הסמינר נשוב ונתקל במצב האנושי של היות נתון בין ידיעה לאי-ידיעה, מצב המהווה בפני עצמו מקור הן לחרדה והן לדיכאון...

בחלקו הראשון של הסמינר, העוסק בחרדה ובהיאחזויות, נתייחס למרחב הפרדוקסאלי שבין 'הקבוע' ל'משתנה' הן בחוויית החיים הפנימית והן בעולם שסביבנו. המתח שבין קביעות וארעיות מביא עמו תחושות מתחלפות של בטחון וערעור, ועמן מופיעות חרדות ודחף עז לאחוז.

במפגשים נקרא מתוך הפרק של אלן ווטס 'הפילוסופיה של הדאו', ובקטעים מה"דאו דה צ'ינג" ומתוך כך נתבונן בדאו כדרך קבועה אך חמקמקה במהותה. בצד זה נקרא בפרק מ"חרדות פסיכוטיות והכלה" של מרגרט ליטל, ובפרק "אהבה ראשונית" של מיכאל באלינט.

 

איתי הופמן

'וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה'

(שיר אהבה בדואי, איציק ויינגרטן)

 

התינוק הישן נרעד ומושיט לפתע את ידיו אל השמיים, סוגר את אצבעותיו הזעירות על האוויר הריק. האם הוא חולם על נפילה אין סופית? האם הוא נזכר בזיכרון 'גנטי' עתיק בנמר משחר לטרף, ומשחזר את הצורך ההישרדותי לאחוז היטב בפרוות אמו בעת שהיא מטפסת על העץ על מנת להימלט ממנו?

ממש כמו התינוק, גם אנו, ה'בוגרים', שבים ונאחזים מדי יום ביומו, נתלים (ומסרבים להיפרד) במוכר, בידוע, בזה אשר סוף סוף יקנה לנו תחושת ביטחון - יהיה הוא חפץ, אדם, רעיון או תנועה נפשית. מוט האוהל או שכרון הנדודים – איש/ה איש/ה וההיאחזות האהובה עליו/ה...

בסבב הראשון של השנה נתמקד בדרך בה נוצרות תנועות של היאחזות:

נתבונן בשורשיה הראשוניים של תנועת ההיאחזות, הנובעים מהרגע בו מפציעה התודעה האנושית בעולם, עם קריסתה של האחדות אל החוויה הדואלית המפרידה, מבחינה, מפצלת. ההכרות עם שורשי ההיאחזות תתבסס על המבט ממוקד החוויה של מורה ה'נון דואליזם' רופרט ספירה בספרו  "The Transparency of Things".

על בסיס המבט הזה  נמשיך להתבוננות על הדרך בה שורשים אלה הולכים ולובשים צורות מורכבות יותר, המהוות את הבסיס למופעיו השונים של הכאב הנפשי. התבוננות זו תתבסס, ביו היתר, על הדרך בה מארק אפשטיין, פסיכותרפיסט ומתרגל בודהיסטי, מציע בספרו "Thoughts Without A Thinker" לראות את 'ששת הממלכות' המרכיבות את גלגל החיים הבודהיסטי. אפשטיין רואה אותן  כשש מטפורות, המתארות מצבים פסיכולוגיים מובחנים, אשר יחדיו מרכיבים את מה שהוא מכנה 'הסבל הנוירוטי'.

 

סמסטר ב'

 

יורי סלע

בחלק זה נעיין במאמרו הקצר ויוצא הדופן של פרויד שנקרא "על החלופיות".

ב 1915, בשנה השניה של מלחמת העולם השניה, מטייל פרויד על גדת הנהר עם ידידיו, המשורר רילקה, ואשת הרוח והחברה, סלומה. בדבריהם הם עוסקים בחולף, בחלופיות, ביחס שלנו לחלופיות, ובעקיפין, רק בעקיפין, באהבה.

פרויד חרד לעתיד הפרוייקט הפסיכואנליטי שלו ורילקה חרד לגורל היצירתיות ולגורל היצירה האמנותית.

הם עוסקים איפה גם בדיכאון:  דיכאון במפגש עם סופיות, כיליון, חוסר-תוחלת. הם עוסקים איפה בהיאחזות. הם עוסקים בשאלות שהפסיכואנליזה מתקשה למצוא דרכים לגעת בהן: יצירתיות, משמעות-החיים, כיליון, מוות.

אף שנהוג להתייחס למאמר זה של פרויד בהקשר למאמרו "אבל ומלנכוליה" שנכתב שנתיים אחריו ארצה להתיחס אליו דווקא בהקשר למאמרו מ 1920 : "מעבר לעקרון העונג". כך נוכל לראות כיצד מאמר קצר זה פותח פתח לנושאים של טראומה, פוסט-טראומה והלם קרב, ושל שימור תחושת-משמעות ושימור טעם החיים נוכח מה שנראה כקשה מנשוא.

 

נעמי אורבך - שבילי

בחלקו השני של הסמינר נתמקד בקריאה בשני מקורות, המשתרעים בין מזרח למערב, ובין המאה ה-4 לפנה"ס לימינו אנו. הממדים הרחבים האלה בחלל ובזמן, מייצגים באופן ישיר את הרלבנטיות המתמידה של שאלות הנוגעות למצבי דכדוך ודכאון כפי שאנו פוגשים אותם בקליניקה, ועדים להם מאז ומעולם.

כדי לברר את האיכות והתנועה של צמצום החיוניות, נקרא בפרק "השמחה העליונה" של ג'ואנג דזה (מתוך "הספר האמיתי של פריחת הדרום"), ונרחיב מעט על הלב כאתר בו תנועת וחווית החיים מתרחשת. בהמשך נעיין בחלקים מהפרק Inaction Happiness מתוך China on the Mind של בולאס, ונצרף את הפרספקטיבה הפסיכואנליטית לדיון זה, לשאלות אודות המרחב הפנימי, ואודות מעמדו של הדיבור בטיפול הנפשי, ובעיקר במצבים רגרסיביים של שקיעה והתפוררות.

 

איתי הופמן

בחלקו השני של הסמינר נתבונן על דיכאון כמצב של צמצום ודעיכה. צמצום ודעיכה אלה מתבטאים בין היתר בירידה ברמת החיוניות והתנועתיות ובהתמעטות בנוכחותם של רגשות בחיי היום יום, ועם הזמן נראה לצדם גם פגיעה תפקודית וסבל נפשי.

מכל אלה, נתמקד בחלק זה בהיבטים הרגשיים של מצבי צמצום ודעיכה, תוך התבוננות על רגשות: מהותם, צורתם ותפקידם. מיקוד זה על רגשות נקיים מתוך מבט המחזיק בתוכו שני מימדים:

רגשות בתפיסה של הפילוסופיה והרפואה הסינית, בין היתר בעזרת טקסטים של הסינולוגית אליזבט רושה דה לה וואלה. נכיר את המבט הסיני על שבעת הרגשות כחלק מהמופע הבסיסי של חיוניות (צ'י) בתפיסה המחברת גוף ונפש יחדיו, ואת מקומם של חיי הרגש במסגרת תפיסה זו.

רגשות בפסיכולוגיה עכשווית ממוקדת רגש ומבוססת נוירופסיכולוגיה, בין היתר בעזרת טקסטים של חוקר הרגשות יאק פנסקפ והפסיכותרפיסטית דיאנה פושה. במסגרת זו נכיר את חשיבותם של הרגשות הקשורה לאנרגיה העצומה הטמונה בהם, וליכולתו של האדם לחוות תנועה שלמה של רגש המביאה לכדי פורקן ושחרור מחדש של אנרגיה זו. בהעדרה של היכולת לחוות את גל הרגש עד תומו עולמו של האדם מצטמצם ומתכנס.

כל זאת, מתוך התקווה שמבט דו-ממדי זה יאפשר לנו העמקה והעשרה של ההכרות שלנו עם המימד הרגשי של מצבי צמצום ודעיכה, מהסוג שאנו מכנים דיכאון.